חוק הסכם זכיינות
הסכם זכיינות הינו חוזה משפטי מחייב אשר נחתם בין רשת מזכה לבין אדם שמעוניין להפוך לזכיין של רשת זו. כדאי לדעת כי החוק בישראל לא כולל דינים מיוחדים לתחום הזכיינות, כך שישנה חשיבות רבה ליצירת הסכם זכיינות אשר מנוסח בקפידה, כולל התייחסות מפורטת לכל הסוגיות הרלוונטיות ליחסי רשת-זכיין ומבהיר באופן שאינו נטול לפרשנויות מהן זכויות וחובות כל אחד מהצדדים של התקשרות עסקית ייחודית זו.
במיוחד מומלץ לזכיינים לוודא שזכויותיהם נשמרות, ויישמרו לאורך זמן, וזאת כאמור באמצעות הסכם זכיינות ששואף לאזן במקומות החשובים ככל האפשר את יחסי הכוחות בין הרשת לבינם, יחסי כוחות שבבסיסם מוטים לטובת הרשת שמטבע הדברים הינה בעלת כוח וידע רב יותר. כדאי לציין בהקשר זה כי בהיעדר חקיקה ייעודית לתחום (למרות ניסיונות של גופים שונים לקדם חוקים רלוונטיים), וגם אם כיום קיים קוד אתי לזכיינות שמציע מתווה נכון לכל הצדדים, בתי המשפט נוטים בלא מעט מקרים לפרש את דיני המסחר, חוק החוזים ואת החוק באופן כללי באופן שמקל על רשתות לשמור על זכויותיהן אבל מקשה על זכיינים למצות את זכויותיהם שלהם. בפרט קיימת מגמה לפיה שופטים מפרשים את הזיכיון כזכות חוזית בלבד ולא ככזה שמעניק לזכיינים מעמד בעלי זכות קניין.
לעו”ד גיא קולן ניסיון עשיר בניסוח הסכמי זכיינות ובהוספת שינויים ודגשים לחוזי זכיינות סטנדרטיים, כך שהתוצאה תהיה מסמך משפטי תקף ומחייב בכל קונסטלציה משפטית, אשר מספק לזכיינים הגנה בפני שרירות לב של הרשת, מהלכים פוגעניים וניסיונות לסיים את ההתקשרות העסקית בטרם עת.
באופן כללי הסכם זכיינות מיטבי כולל התייחסות מפורטת לכל הסוגיות הרלוונטיות, ובפרט לנושאים כמו תנאי התשלום של הזכיין לרשת, המחויבות של הרשת מבחינת הכשרת הזכיין ועובדיו ומבחינת השקעה בשיווק, תקופת ההתקשרות, תנאים יסודיים שהפרתם מובילה לסיום ההתקשרות, תנאים שבהם רשאי זכיין להעביר הזיכיון לגורם עסקי אחר, שמירה על סודות מסחריים, אפשרויות השימוש במותג ובסימני המסחר אם הרשת תחדל מלפעול, ועוד.