דיני זכיינות בחו”ל

ברבות ממדינות ארה”ב קיימת רגולציה ענפה בתחום דיני הזכיינות, אשר מאפשרת את גידול ענף הזכיינות באופן בריא וסיסטמטי. הרגולציה בנושא זכיינות משתנה בארה”ב ממדינה למדינה.

מטרת הרגולציה בעיקרה הינה מתן הגנה לזכיינים, לאור חוסר השוויון המובנה הקיים ביחסי מזכה – זכיין. רציונאל דומה מיושם בדיני הביטוח בישראל.

להלן דוגמאות למגבלות רגולטוריות הקיימות בחלק ממדינות ארה”ב בתחום הזכיינות:

א. מכירת זיכיונות דורשת מהמזכה רישום מוקדם של הזיכיון במרשם מדינתי.

ב. המזכה נדרש להעביר למועמדים לקבלת זיכיון פורמט מידע לזכיין (FRANCHISE DISCLOSURE DOCUMENT).

ג. הגבלת אפשרויות המזכה לסיים את הסכם הזיכיון עם הזכיין.

ד. הגבלת אפשרויות המזכה שלא לחדש את הסכם הזיכיון.

ה. הגבלת אפשרויות המזכה למנוע מהזכיין את מכירת הזיכיון לצד ג’.

דיני זכיינות באנגליה

באנגליה אין חקיקה ספיציפית המתייחסת לדיני זכיינות, ואלה מיושמים לאורם של חוקים כללים, ובמיוחד דיני החוזים.

חוזה הזיכיון הוא המכניזם המשפטי העיקרי בו נעשה שימוש.

דיני זכיינות באיחוד האירופאי

הרגולציה בתחום זה אינה מפותחת עדיין.

בדומה למדינת ישראל, גם האיחוד האירופאי מצא לנכון לחוקק חוקים אשר מעניקים במצבים מסוימים פטור לחוזי זכיינות ממגבלות שונות מכח דיני ההגבלים העסקיים.

דיני זכיינות בצרפת וספרד

הרגולציה בנושא זכיינות מצטמצמת לשלב הטרום חוזי, ומטרתה לאפשר לזכיין פוטנציאלי לקבל מידע אשר יסייע בידו להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לרכישת זיכיון.

דיני זכיינות בסין

התעשייה הסינית, לרבות תחום הקמעונאות , עדיין אינם פתוחים במלואם להשקעות זרות,ויבוא מסין. ולפיכך במקרים רבים קיימת אי בהירות משפטית, ורשתות זכיינות זרות נאלצות לעיתים לפעול בתחום האפור.

חקיקה ראשונית בנוגע לזכיינות יצאה לדרך בשנים האחרונות, ובמקרים מסוימים נדרש אישור ממשלתי לצורך מתן זיכיונות. ואולם החקיקה נותנת מענה חלקי בלבד, ומצויה בבחינה. עדיין נותרו אי בהירויות בנוגע לסוגיות כבדות משקל כגון זכויות השימוש של הזכיין בקניין הרוחני ובשיטה לאחר תום תקופת הזיכיון.

דיני זכיינות בהודו

בהודו אין חקיקה ספציפית בנוגע לדיני זכיינות. השימוש הוא בחקיקה כללית כדוגמת דיני חוזים, דיני סוכנות, קניין רוחני ועוד.

רשתות זכיינות זרות נדרשות לקבל מספר רישיונות ממשלתיים בטרם יוכלו למכור זכיונות בהודו.

הממשלה ההודית מגבילה את גובה התמלוגים שרשתות זכיינות זרות רשאיות לגבות.

* מעודכן לחודש אפריל 2010. למען הסר ספק מובהר כי אין ברשימה האמורה לעיל כדי להוות תחליף לבדיקה משפטית באמצעות עורך דין המתמחה בדיני זכיינות במדינה הרלבנטית