דיני הוצאה לפועל

ההוצאה לפועל משמשת כזרוע ביצועית לגביית חובות במדינת ישראל. מערכת זו עומדת לימינם של זוכים המחזיקים בידיהם שטר למימוש או פסק דין לטובתם ואינם מצליחים להיפרע את חובם ומסייעת בגביית הכספים מהחייבים.

לצורך כך מעמידה ההוצאה לפועל לרשות הזוכים קשת רחבה של כלים ומנגנונים משפטיים המיועדים לפירעון החוב באופן יעיל ומהיר.

פתיחה בהליכי גבייה בהוצאה לפועל
האחריות לייזום ולהנעת ההליך מוטלת על כתפי הזוכה, אשר נדרש לפתוח תיק כנגד החייב באחת מלשכות הוצאה לפועל הפרוסות ברחבי הארץ במילוי מסמכים רלוונטיים ותשלום אגרה הנגזרת מסוג החוב וגובהו.
לאחר פתיחת התיק תישלח לחייב אזהרה המקנה לו אורכה בת שלושה שבועות להסדרת החוב טרם פתיחה בהליכי הוצאה לפועל נגדו.
במידה ובחלוף פרק זמן זה לא פרע החייב את חובו או לחלופין הגיש בקשה להפעלת אחד הסעדים העומדים לרשותו ותכליתם השהיית הליכי הוצאה לפועל נגדו, יוחל בהליכי הגבייה.
קידום הגבייה בהמשך הינו בדרך של הגשת בקשות שונות על ידי הזוכה כנגד תשלום אגרות וביצוען הלכה למעשה על ידי המוציאים לפועל בהנחיית ראש ההוצאה לפועל.

אמצעים העומדים לרשות הזוכה במסגרת הליכי גבייה בהוצל"פ
ההוצאה לפועל מציעה לזוכה מגוון רחב של כלים לקידום גביית חובו, בהם:
1. עיקולים -קיימים שני סוגי עיקול עיקריים: מיטלטלין – עיקול נכסי החייב מתבצע במטרה לממשם בדרך של מכירה ולהיפרע באמצעותם את החוב.
נכסים המהווים צרכי יסוד מוגנים מפני ביצוע עיקול, לדוגמא: כלי מטבח ומיטה, מכשור המסייע לנכה, תשמישי קדושה ועוד.
מקרקעין – במרבית המקרים הכוונה היא לדירת המגורים של החייב כשההוצאה לפועל נדרשת לספק לחייב המפונה דיור חלוף.
ביצוע העיקול מתאפשר גם מידי צד ג' במידה והוא מחזיק בנכסים או בזכויות של החייב.

2. הוצאת צווים מסוגים שונים –

לקידום הגבייה רשאי הזוכה להגיש לראש ההוצל"פ בקשה להוצאת צווים נגד החייב, בהם:

צו עיכוב יציאה מהארץ – בהתקיים חשש מבוסס כי עזיבת החייב את גבולות הארץ הינה במטרה להימלט מתשלום החוב.

צו הבאה – שעה שהחייב מזומן לחקירת יכולת במטרה לברר את אפשרותו הפיננסית לפרוע את החוב ואינו מגיע לחקירה, ניתן לגרום להתייצבותו באופן כפוי. זאת מכוח צו הבאה המוצא על ידי ראש ההוצאה לפועל לבקשת הזוכה.

צו מאסר – בנסיבות של התחמקות החייב מתשלום החוב ובפרט כשהחוב הינו מסוג מזונות רשאי הזוכה להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה למאסר החייב. מאחר וסנקציית מאסר מהווה פגיעה משמעותית בחירותו של החייב ובערכים המוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יופעל צעד זה באופן מידתי, ככל הנדרש לקידום הגבייה ולא כאמצעי ענישה.

3. אופנים נוספים להצרת צעדי החייב וייעול הגבייה – אי הנפקה או חידוש של דרכון ישראלי, הטלת הגבלות בהיבט החזקה או חידוש רישיון נהיגה, הכרזה על החייב כעל לקוח מוגבל בבנק, הטלת מגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי
וכן מניעת החייב מלייסד תאגיד או לשמש נושא משרה בו.

4. הרחבת מקורות המידע אודות החייב – הרפורמה בהוצאה לפועל אשר עוגנה בתיקון האחרון לחוק הקנתה לראשי ההוצאה לפועל סמכות לקבלת מידע ממגוון רחב של גופים, מוסדות ורשויות במדינה. זאת אף בהיעדר כתב ויתור על סודיות חתום בידי החייב.