דיני זכיינות בישראל

דיני זכיינות בישראל: מבוא מקיף להיבטים משפטיים

בישראל, זכיינות הפכה לשיטה מרכזית בניהול עסקים במגוון תחומים. עם זאת, בניגוד למדינות אחרות כמו ארה"ב, בישראל אין חוק זכיינות ייעודי. דיני זכיינות מוסדרים באמצעות שילוב של חוקים שונים, כולל דיני חוזים, דיני חברות, דיני עוולות מסחריות, ודיני הגבלים עסקיים. במאמר זה, נסקור את ההיבטים המשפטיים המרכזיים של דיני הזכיינות בישראל תוך התמקדות בנושאים כמו הסכם זיכיון, הסכם זכיינות, וחוזה זיכיון.

חוסר חקיקה ייעודית והשלכותיה

היעדר חוק זכיינות בישראל מותיר את תחום הזכיינות תחת מסגרת של דינים קיימים, דבר אשר יוצר לעיתים חוסר ודאות משפטית. תהליכים כמו משא ומתן, ניסוח הסכמים וניהול סכסוכים מוסדרים בעיקר על ידי דיני חוזים ודינים משלימים. במקרים מסוימים, פסיקות בתי המשפט משמשות כהכוונה להבהרת תנאים מרכזיים בהסכם זכיינות.

פסיקה מרכזית בדיני זכיינות

מצגי שווא למועמד לקבלת זיכיון

במדינות בעולם, למשל בארה"ב ובהולנד, חקיקה בנושא זכיינות מחייבת את הרשת לנהוג בשקיפות לתת למועמד לקבלת זיכיון מידע מקדים בנוגע לזיכיון. בארה"ב נקרא המסמך המחייב אותו מקבל הזכיין מהרשת FDD (FRANCHISE DISCLOSURE DOCUMENT). במדינת ישראל כאמור אין חקיקה ישירה בתחום הזכיינות, ובפועל יוצא אין הסדרה חקיקתית של שלב המו"מ בין הרשת לבין הזכיין. לפיכך יש לקרוא מה קובעים לעניין זה דיני החוזים.
דיני החוזים בישראל מחייבים את הרשתות לנהוג בהגינות במהלך המו"מ עם הזכיינים. ואולם הם אינם יוצרים מחויבות להצלחה מצד הרשת. רשת זכיינות אינה מהווה סוג של פוליסת ביטוח לזכיין במקרה של כשלון. סעיף 14 (ד) לחוק החוזים קובע במפורש כי טעות בכדאיות העסקה אינה מהווה הפרה. בסופו של דבר, הרשת מעניקה לזכיין זכות שימוש במותג ובשיטות עבודה, והצלחת הזכיין תלויה בעיקר באופן ניהול הסניף.

מצד שני, דיני החוזים מעניקים הגנה לזכיינים בפני מצגי שווא מצידן של רשתות.
סעיף 12 (א) לחוק החוזים קובע כדלקמן: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
סעיף 15 לחוק החוזים קובע כדלקמן: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".
סכסוך בנושא זה בין רשת קקאו לזכייניתה במשכן לאומנויות הבמה באשדוד, הגיע לפתחו של בית המשפט (תא (ת"א) 36882-11-15 מאי ניהול והשקעות בע"מ נ' קקאו סנטר ניהול בתי קפה בע"מ). כך נקבע בפסק הדין:
"על קקאו מוטל נטל מוגבר לספק בשלב המשא ומתן את כלל המידע המהותי לזכיינית הפוטנציאלית לצורך ההתקשרות. כחלק מכך עליה לוודא כי קיבלה את כל המידע והבינה אותו. לכן, אין קקאו רשאית להסתפק במסירת מידע על ידי צד ג', בלי לוודא מה הוא המידע שנמסר לתובעים, אם בכלל.

המידע על מצבו התכנוני של מבנה בית הקפה, סיווגו כמחסן, והצורך בקבלת היתר בנייה, הוא מידע מהותי שהיה בידי קקאו כאשר כרתה חוזה עם מאי השקעות (הזכיינית – הח"מ) והיה עליה לגלות מידע זה. אי גילוי המידע באופן מפורש מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים), ומזכה את מאי השקעות בזכות לפיצויי הסתמכות שנגרמו לה עקב המשא ומתן ועקב כריתת החוזה".

הפרת התחייבויות מצד המזכה

רשת זכיינות מחויבת לפעול באופן מקצועי ותומך. משרדנו ליווה שלושה זכיינים של רשת "החקלאי" בבעלות אלירז שדה, אשר הציגה עצמה לזכיינים כרשת קמעונאית המתמחה בשיווק ירקות פירות מהחקלאי לצרכן במחירים זולים ובאיכות טובה. אלא שתחום הירקות והפירות אינו פשוט כפי שנראה ממבט ראשון. מדובר בבורסה המחייבת הבנה, ניסיון וקשרים עסקיים, אשר אלירז שדה, למרבה הצער, חסר אותם. לבקשת הזכיינים הגיש משרדנו תביעה ובית המשפט קיבל אותה, תוך שהוא קובע כך (תא (ת"א) 30594-04-17 רשת החקלאי פירות ירקות ועוד בע"מ נ' איליה סוסונוב):
1. "כאשר זכיין מתקשר בהסכם זיכיון עם רשת, ומשלם לה כספים עבור הזיכיון עצמו כמו גם תשלומים נוספים – הצפייה הלגיטימית של הזכיין, ומנגד ההתחייבות הבסיסית של הרשת – היא להעמיד לרשות הזכיין ערך מוסף שהוא למעשה מערך רשתי תומך ומלווה, אשר נועד להבטיח את הכשרתו ואת הצלחתו של הזכיין.
2. אדם המבקש להקים עסק יכול לבחור להקים עסק מן היסוד – בעצמו. ההיגיון הכלכלי מצדיק התקשרות עם רשת במנגנון של זכיינות רק כאשר הרשת מציעה ערך מוסף – תפעולי, רעיוני או קנייני – המצדיק את הגבלת העצמאות העסקית של הזכיין ואת תשלום דמי הזיכיון.
3. כך קיימות רשתות שהציגו מבנה תפעולי חדשני, שלא היה כמותו לפניהן. כזו היא, למשל, רשת מקדונלד'ס בארצות הברית, אשר המציאה שיטת עבודה שייעלה את העבודה במטבחים להכנת מזון מהיר. קיימות רשתות אחרות, שנהנות ממוניטין המאפשר לזכיין "קיצור דרך" להכרה – במקום להתמודד מול עסקים אחרים כמות שהוא, נהנה הזכיין מן המוניטין המובנה של הרשת, ומכך שלקוחות יודעים בדיוק מה יוכלו למצוא בסניף. דוגמה לרשתות מסוג זה הן רשתות הקפה לסוגיהן. אפשרות שלישית היא שהרשת מחזיקה במוצר בלעדי שפיתחה או שהיא משווקת, והאפשרות היחידה למכור את המוצר הזה היא על דרך של התקשרות בהסכם זכיינות עם הרשת ופתיחת חנות שהיא סניף ברשת.
4. רשת שאינה מציעה ערך מוסף כאמור לזכייניה הופכת למעשה מיותרת וחסרת זכות קיום, שכן במקום לייעל את עבודת הסניפים ולהוזיל עלויות, היא מוסיפה שכבה נוספת בשרשרת האספקה – של מטה הרשת – ועלולה אף להעלות את המחירים ולפגוע ביעילות התפעולית של הזכיין".

סעיפי אי-תחרות

סעיפי אי-תחרות נפוצים בחוזי זכיינות ומטרתם למנוע תחרות מצד הזכיין לאחר סיום ההתקשרות. הרציונל – הרשת חשפה בפני הזכיין סודות מסחריים ושיטות עבודה; יציאת הזכיין מהרשת וכניסה לתחרות ישירה עלולה לפגוע ברשת, וחשוב מכך – להטעות את הציבור. לכן נדרשת תקופת צינון לאחר הפרידה.
כך למשל, במסגרת ת"א (שלום ת"א) 59913-02-23 ר.מ. עוגן הולדינגס בע"מ נ' עמר ואח', משרדנו ליווה את רשת אותנטי (פיצוחים, תבלינים, פירות יבשים וכד') במסגרת בקשה למתן צו מניעה נגד זכיין אשר הסיר את השילוט והקים עסק מתחרה בשם "שוקה בעיר" באותו המקום שבו פעל קודם לכן הזיכיון, בית המשפט נעתר לבקשת משרדנו למתן צו מניעה כנגד הזכיין, ובתוך כך קבע כדלקמן:
"מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת (המבקשת היא רשת אותנטי – הח"מ). הרשת שבבעלות המבקשת פועלת במודל זכיינות. הצדדים הסכימו בהסכמי הזיכיון כי הזכיינים לא יתחרו ברשת, וכי מתן צו מניעה הוא הסעד המתאים. אי מתן סעד זה כסעד זמני יפגע במבקשת ויעשה פלסתר את תניית אי התחרות לגביה הוסכם כי מהווה תנייה יסודית. המבקשת מתארת פגיעה קשה ובלתי הפיכה ברשת עד כדי סיכון להמשך קיומה, חשש להטעיית ציבור הלקוחות המזהים את חנויות הזיכיון כחנויות הרשת וחשש מפני חיקוי זכיינים אחרים את התנהלות המשיבות.

יש להורות על צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 3-1 וכל מי מטעמן, במישרין או בעקיפין, לנהל, להפעיל ולהיות בעל עניין בעסקת המתחרה בתחום העיסוק של רשת "אותנטי" בחנויות עצמן ובתחום הגיאוגרפי של הערים ערד, באר שבע, קריית גת וצומת בילו וברדיוס של 1 ק"מ מכל סניף פעיל של הרשת ולמשך 12 חודשים ממועד סיום הזיכיון וכן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות 3-1 וכל מי מטעמן, במישרין ובעקיפין, לנהל, להפעיל או להיות בעל עניין ברשת החנויות "שוקה בעיר" ולמשך 12 חודשים ממועד סיום הזיכיון".

דוגמה נוספת היא פס"ד שניתן על ידי בית המשפט בעניין סכסוך בין רשת חומוס כספי לבין זכיין הרשת בסניף בן יהודה. כך קבע בית המשפט בנושא תניית אי התחרות בהסכם הזיכיון:
"אני סבור, לעניין זה, כי מאזן הנוחות נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת. הרשת שבבעלות המבקשת פועלת במודל זכיינות. הצדדים הסכימו בהסכם הזיכיון כי המשיבה לא תתחרה ברשת, וכי מתן צו מניעה הוא הסעד המתאים לאכיפת תניית אי-התחרות… וזאת לצד הוראה נוספת, לעניין קביעת פיצוי כספי מוסכם. אני סבור כי אי מתן סעד זה כסעד זמני יפגע במבקשת וירוקן למעשה מתוכן את תניית אי התחרות לגביה הוסכם כי הינה הוראה יסודית בהסכם… המבקשת תיארה בבקשתה וכך גם מר נמני בעדותו בפניי, פגיעה קשה ובלתי הפיכה ברשת עד כדי סיכון להמשך קיומה, חשש להטעיית ציבור הלקוחות המזהים את המסעדה החדשה שאותה מפעילה המשיבה כמסעדת הרשת וחשש מפני אפקט של "כדור שלג" שיתמרץ זכיינים נוספים לפעול כפי שפעלה המשיבה. עדותו של מר נמני בעניין זה הייתה קוהרנטית, סדורה ומשכנעת, ולו בשלב הלכאורי הנוכחי שבו נבחנת ההצדקה למתן סעד זמני. לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה כי התרופה להפרה הנטענת צריכה להיות תרופה כספית גרידא וכי כל הנזקים שלהם טוענת המבקשת הם נזקים הדירים שניתן לפצותם בכסף. ברם, בסופו של דבר השתכנעתי כי הנזקים אינם רק כספיים גרידא וכי יש חשש לכאורי ממשי מבחינת המבקשת להמשך פעילותה כרשת מסעדות, מקום בו יתאפשר למשיבה להתחרות בה, חרף תניית אי-התחרות. מכל מקום, בהסכם הזיכיון קבעו הצדדים עצמם כי התרופה המתאימה להפרת תניית היעדר התחרות היא צו מניעה. בנסיבות אלה ובעת בחינת שיקול מאזן הנוחות, הכף נוטה בבירור, בעיניי, לטובת המבקשת".

במסגרת תא (י-ם) 8243/06 יילו קפ זכיינים (2003) בע"מ נ' איתמר גרסון דן בית המשפט בניסיונו של זכיין רשת המיצים ג'וסלנד להיפרד מהרשת ולהפעיל באותו המקום דוכן מיצים עצמאי. בית המשפט קיבל את דרישת הרשת ואסר על הזכיין למכור בדוכן מיצים שלא תחת המותג "ג'וסלנד". בית המשפט אף אסר על הזכיין למכור את הדוכן שלא בדרך שנקבעה בהסכם הזיכיון.
ראוי לציין כי לא כל סעיף אי תחרות ייאכף על ידי בית המשפט. הניסוח הנכון של תניית אי התחרות צריך להיעשות בידי עו"ד המתמחה בתחום הזכיינות.

כדי להבטיח סעיפים תקפים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

הגנה על קניינה הרוחני של הרשת
לרשת זכיינות יש נכסים רוחניים אשר מהווים יעד לחיקוי והשתלטות מצידם של צדדים שלישיים. בראש ובראשונה מדובר בלוגו המוכר בקרב הציבור. לרשות הרשת ישנן הגנות משפטיות שונות, למשל עילת תביעה בנזיקין בגין "גניבת עין", ואולם ההגנה הטובה ביותר היא רישומו מבעוד מועד של סימן מסחר. משרדו ליווי את רשת חומוס אליהו במסגרת הליך משפט כנגד עסק לממכר פלאפל אשר השתמש בלוגו "פלאפל אליהו" בעיצוב הדומה ללוגו "חומוס אליהו". לפיכך פנתה רשת חומוס אליהו אל משרדנו, ואנו הגשנו בקשה דחופה לבית המשפט. בית המשפט נעתר לבקשתנו וקבע כדלקמן (ת"א 55445-03-18 חומוס אליהו מיקנעם בע"מ ואח' נ' אלנקרי):
1. " הנתבע יחליף את השלט לשלט אחר.
2. השלט החדש ישא את השם "פלאפל אליהו" אך הפונט יהיה שונה ובצבע שונה.
3. לגבי הצבע, הצבע לא יהיה ירוק מסוגיו השונים.
4. לגבי הפונט, הפונט לא יהיה מקראי בשום אופן, אלא יהיה פונט שונה באופן מהותי מהפונט של השלט הקיים היום, לדוגמה פונט אלף".

הוצאת הזכיין מהסניף בצו זמני
הסכם הזיכיון מאפשר לרשת לבטלו במקרה של הפרות יסודית מצד הזכיין, אשר לא תוקנו חרף התראות בכתב. ואולם עד שבית המשפט יכריע בשאלה אם אכן הפר הזכיין את הסכם הזיכיון הפרות יסודיות, נגזר על הצדדים לחיות במשותף והזכיין ימשיך להיות חלון הראווה של הרשת. האמנם? ובכן, בנסיבות בהן מדובר בסכסוך עסקי מתמשך המלווה במשבר אמון בין הצדדים, רשאית הרשת להוציא את הזכיין מהסניף כדי למנוע נזקים כבדים לרשת ולמותג. במצב כזה, אפשר יהיה לקבל מבית המשפט צו להוצאת הזכיין, וככל שבתום הדיון בתביעה העיקרית (שייתכן שיארך שנים) ייקבע שלא מדובר בהפרה יסודית, תעמוד לו זכות לסעד כספי.

כך למשל, משרדנו ייצג את רשת הגלידריות הידועה "קצפת" בתביעה מול זכיין סניף בני ברק אשר הפר את הסכם הזיכיון הפרות יסודיות (למשל – חובות בגין תמלוגים וסחורה, וטענות הרשת על אי סדרים כספיים כגון ביטולים תכופים ותמוהים של עסקאות בקופות). בית המשפט קיבל את בקשה משרדנו להורות לזכיין לפנות את הסניף בבני ברק עדו לפני הכרעה סופית בתביעה, וזאת תוך שהוא קובע כדלקמן (ת"א 49082-06-23 טעים זה אנחנו בע"מ 516304987 ואח' נ' קצפת – פרש בע"מ ואח'):
"בתי המשפט שבו והדגישו שכאשר ביחסי זכיינות עסקינן אין לכפות על צדדים להסכם מסוג זה שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי ביניהם בניגוד לרצונו של מי מהם… עולה מהאמור כי תוצאת הדברים במצב שבו יחסי צדדים – זכיין ובעל זיכיון – עלו על השרטון, על רקע של אובדן אמון, יש להפסיק את מערכת היחסים הזכיינית, וזאת יתכן כבר בשלב הסעד הזמני. ויודגש, ככל שיתברר במסגרת ההליך העיקרי כי הזכיין, זכאי היה להמשך ההתקשרות, יהיה בידו להיפרע מהצד שכנגד בהמשכו של ההליך המשפטי .. כפיית המשך ניהול הגלידריה בבני ברק על ידי מוכטרי (הזכיין – הח"מ) שעה שמתקיים חוסר אמון גדול, עלול לפגוע בשמה הטוב של הרשת כולה ואף להשפיע על זכיינים אחרים. לכך יש להוסיף כי במסגרת מאזן הנוחות, יש לשקול אף את יכולת הפירעון, שעה שדומה כי המבקשים יוכלו להיפרע במידת הצורך מן החברה, מה שאינו בהכרח רלוונטי במסלול ההפוך.. המבקשים (הזכיין – הח"מ) יפנו את הגלידריה עד ליום 31.10.23".

פסק הדין המנחה בנושא זה נקבע כך על ידי בית המשפט העליון במסגרת סכסוך בין רשת פרש קיטשן לבין זכיין הרשת במתחם התחנה בירושלים (רעא 1760/15 הנדלניסט ייעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ):
"מהתשתית הראייתית הקיימת בתיק עולה כי מדובר בסכסוך עסקי מתמשך בו הצדדים מתקשים להמשיך לשתף פעולה. חרף ניסיונות חוזרים וישנים, מסתמן, על פני הדברים, כי משבר האמון בין הצדדים חריף וכי פניהם של הצדדים לפרידה… במצב דברים שכזה, אין מקום לכפות על המשיבה – היא בעלת הקניין במותג "פרש קיטשן" ובמוניטין שצבר – להמשיך בהתקשרות עם המבקשת. משנשמטו, לכאורה, יסודות האמון ושיתוף הפעולה בבסיס ההסכם, יש לאפשר למשיבה לעשות שימוש חופשי בזיכיון, כשברקע קיימת האפשרות שתחויב לשלם למבקשת פיצוי כספי בגין הפרת הסכם הזיכיון, אם ייקבע בסופו של דבר בבוררות שלא הייתה למשיבה עילה לביטול ההסכם בנסיבות העניין".

יצוין כי כדי להגיע לתוצאה האמורה, לא די לרשת להיקלע לנסיבות קשות מול הזכיין; חשוב לנסח מבעוד מועד באופן הנכון את הסעיפים בהסכם הזיכיון המתייחסים ליחסים בין הרשת לבין הזכיין, ובמיוחד פרק הסיום ותוצאותיו. ניסוח נכון, אשר ייאפשר לבית המשפט להעניק את הצו המתבקש, ייעשה על ידי עו"ד מומחה לזכיינות אשר מלווה עסקאות זכיינות וסכסוכים בין רשתות לזכיינים באופן שוטף.